החלטה בתיק ת"א 18988-07-11

1.         התובעת ילידת 14.6.45 נפגעה, לטענתה, ביום 28.3.10 עת יצאה מהנתבעת 1 (להלן:" הנתבעת") מעדה ונפלה על חתיכת חרסינה שבורה שהיה זרוקה בחצר הנתבעת1 בשל שיפוצים שבוצעו באותה העת במקום.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובעת עמדה בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן:" המל"ל) אשר קבעה כי נותרה לה נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור 15% וזאת בהתאם  לסעיף 41 (4) ב' לתקנות.

2.         לכתב התביעה לא צרפה התובעת חוות דעת רפואית. לטענתה לא עשתה כן עקב חסרון כיס.

             בישיבה שהתקיימה ומשלא נתקבלה הסכמת הנתבעים כי הנכות הצמיתה שנקבעה במל"ל תחייב גם במסגרת ההליכים שבפני ניתנה, לתובעת הרשות להגיש בקשה לפטור מהגשת חוו"ד רפואית.

3.         בקשה שכזו אכן הוגשה ביום 22.5.12. במסגרת הבקשה ביקשה התובעת כי ימונה מומחה מטעם בימ"ש כאשר בשלב זה וכמימון ביניים ישאו הנתבעים בשכ"ט המומחה.

4.         הנתבעים מתנגדים הן לבקשה . לטענתם לא הוכח חיסרון כיסה של התובעת כמחייב עפ"י הפסיקה.

המסגרת המשפטית:

5.         זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית [(בש"א 1528/06 ורנר נ. הכונס הנכסים הרישמי תק-על (7) (4) 329, סעיף 8 לפסק הדין והאסמכתאות שם, (2007)].

6.         הלכה פסוקה היא כי מכוח תקנות 127 ו- 130(א) לתקסד"א רשאי בית משפט לפטור-מטעמים מיוחדים- בעל דין מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעמו, אף ללא הגשת חוות דעת מטעם הצד המעוניין במינוי המומחה [ראה: רע"א 10251/02 כץ נ. דואני, פד"י נז(1)(797); רע"א 8015/96, צור שמיר נ. בוריסי, דינים נא(438), תק-על (1)97, 76 (1977) - להלן: " פרשת בוריסי"].

עוד נקבע ב'פרשת בוריסי', בין היתר, כי הטעמים המיוחדים אותם יש לשקול, בין השאר הם:

            א.         סיכויי התביעה.

            ב.         ראשית ראיה לנכות רפואית.

            ג.          חיסרון כיס.

באשר לטענה לחיסרון כיס  נקבע כי טענה זו לבדה אינה עולה כדי טעם מיוחד [ראה ת.א. (שלום-ירושלים), 1358/03 תאבת עאסי נ. בן משה לוי נחום ואח' (פורסם בנבו, 307/06, כב' השופטת ע. כהן)].

7.         ברע"א 3112/93 עזבון המנוחים וולף נ. מושב גן השומרון, פד"י מח(5)397,402 נקבע, כי גם אם בית משפט ממנה מומחה מטעמו, אין בכך כדי למנוע הגשת חוות דעת מטעם הנתבעים. [בעניין אחרון זה ראה גם רע"א 7431/96 יפת שמש חברה לבניין נ' אלוני, פד"י נא' (2), 574]

8.         יישום הכללים האמורים ביחס למקרה שבפניי מביא אותי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אם כי באופן חלקי ובתנאים.

9.         א.         סיכויי התביעה - לטענת התובעת היא מעדה ונפלה שעה שנתקלה בחתיכת חרסינה

שהייתה פזורה בחצר הנתבעת עקב ביצוע עבודות שיפוץ בחצריה. מאידך הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם כל אחריות מצידם. לדידם גם אם אכן נערכו שיפוצים במקום והתובעת אכן נפלה הרי שאין לה אלא להלין על עצמה שלא שמה ליבה אל הדרך בה הלכה.

יוצא אפוא כי בשלב זה קיימות טענות סותרות באשר לחבות הנתבעים ובכל מקרה לא ברור אם אכן במקום נערכו שיפוצים,באחריות מי והאם כתוצאה מאותם שיפוצים נוצרו מפגעים לרבו המפגע לו טוענת התובעת.